מאת: נחמה ויורם מדן
זמן קריאה: 9 דקות
הקשבה לגוף או שליטה עצמית
הקשבה לגוף - לגלות את השפה הנשכחת של הנפש לחיבור עמוק עם עצמנו ועם בני זוגנו
הקשבה לגוף היא כמו לגלות מחדש שפה עתיקה שדיברנו פעם בשטף.
בואו רגע לדמיין מה היה קורה אם היינו מסוגלים לשוב ולדבר את השפה הטבעית והראשונית של הגוף? אם יכולנו להבין מחדש את המסרים העדינים שהגוף שולח לנו בכל רגע?
זוהי בדיוק ההזמנה של הקשבה לגוף. כשתינוק נולד, הוא מתקשר דרך תחושות פיזיות – רעב, שובע, נוחות או אי-נוחות. ההורה לומד לפענח את האותות האלה, ודרך האינטראקציה הזו נרקמת שפה ייחודית של הבנה והיענות לצרכים.
אבל איפה השפה הזו נעלמת כשאנחנו גדלים? מדוע אנחנו מנסים כל כך להדק את השליטה על עצמנו, במקום פשוט להיות נוכחים ולהקשיב? ומה זה עושה ליחסים שלנו, במיוחד בזוגיות?
בהמשך המאמר, נצא יחד להרפתקה בעקבות התשובות לשאלות האלה. נגלה איך דווקא הרפיית השליטה והתמסרות להקשבה עצמית עמוקה יכולים לפתוח שערים לתקשורת אינטימית, להבנה הדדית ולהתפתחות משותפת בזוגיות.
אז אם אי פעם מצאתם את עצמכם אומרים "הלוואי שהיינו מבינים אחד את השני יותר", או "הלוואי שהיינו יכולים להתחבר ברמה עמוקה יותר" – המשיכו לקרוא. כי הסוד טמון בלחזור אל השפה הפנימית שתמיד הייתה שם, ורק מחכה שנפנה לה שוב את הלב והאוזן. אל תתפלאו אם תצאו מכאן עם מבט חדש על הקשר בין הגוף, הנפש והאהבה! ותגלו את כוחה של הקשבה לגוף.
שליטה עצמית - האם היא באמת עוזרת לנו ולזוגיות שלנו?
אם רק לרגע נתבונן פנימה ונשאל את עצמנו בכנות – כמה פעמים מצאנו את עצמנו נאבקים כדי להסתיר או להדחיק רגש "לא רצוי"? כמה אנרגיה השקענו בלהיות "חזקים", "שולטים במצב", או "לא מאבדים את זה"? זוהי שליטה עצמית, וכמו שריון שלבשנו על עצמנו במהלך החיים, היא הפכה כמעט לאוטומטית, מובנת מאליה.
בעולם המודרני, קיבלנו מסר עמוק – ככל שנצליח יותר לשלוט ברגשות שלנו, כך נהיה מוצלחים יותר, בטוחים יותר, ראויים יותר לאהבה. אבל מה המחיר האמיתי של השריון הזה? כשאנחנו מנסים להשיג שליטה עצמית מושלמת, אנחנו למעשה מתכחשים לחלקים מהותיים בתוכנו – לפחדים, לכאבים, לכיסופים, שמבקשים הכרה, השתתפות, חמלה.
זה קצת כמו לנסות לעצור נהר שוצף בעזרת הידיים בלבד – אפשר אולי לחסום את הזרימה לרגע, אבל בסופו של דבר המים ימצאו את דרכם. כך גם הרגשות שלנו – כשאנחנו מנסים לשלוט בהם, הם לא פשוט נעלמים, אלא מוצאים נתיבים עקיפים. הם מתגנבים דרך הגוף, יוצרים מתחים ולחצים שהופכים לכאבי גב, מיגרנות, או אפילו מחלות ממושכות יותר. הם משפיעים על בריאותנו הנפשית והפיזית, ובעיקר – על היכולת שלנו להיות נוכחים ואותנטיים בקשר, עם עצמנו ועם בני הזוג שלנו.
נכון, רובנו גדלנו על המסר של שליטה עצמית כי היא חיונית כדי להצליח בחיים, וטיפחנו אותה כהגנה מפני פגיעוּת וכאב. אבל בואו נסתכל לרגע במחיר שאנו משלמים – הריחוק הרגשי שזה יוצר, הקושי לווסת את עצמנו במצבי קונפליקט, הפחד מאינטימיות עמוקה באמת. בלי ששמנו לב, נבנתה חומה בלתי נראית שחוסמת אותנו מהיכולת להתמסר, לחוש את הקסם והעוצמה של חיבור בלתי אמצעי.
בקשר הזוגי אנחנו כמהים לקרבה ואהבה והיא עוברת דרך שיתוף הרגשות העמוקים שלנו ועל מה שמתחולל בתוך ליבנו. וזה דורש חשיפה רגשית אשר שליטה העצמית לא מאפשרת לנו. אז איך נוכל להתחבר לעצמנו ולבן/בת הזוג ברמה העמוקה ביותר, מבלי להיות כבולים בשריון הזה?
הדרך לשם מתחילה בהקשבה לגוף – ערוץ התקשורת הראשוני והטבעי ביותר שלנו עם העולם הפנימי שלנו. אז אחרי שדיברנו על שליטה עצמית בפרק הבא נבין מהי הקשבה לגוף, ומדוע היא חיונית כל כך להתפתחות האישית והזוגית שלנו
מהי הקשבה לגוף ולמה היא חשובה
הקשבה לגוף היא מתנה שנולדנו איתה. כפי שראינו בתחילת המאמר, עוד כשהיינו תינוקות, ידענו בדיוק מה אנחנו צריכים, מתי אנחנו רעבים, עייפים, זקוקים לחיבוק. אבל ככל שהתבגרנו, צברנו שכבות של ציפיות חברתיות ודרישות חינוכיות.
מגיל צעיר, קיבלנו מסרים שעלינו להתנהג "נכון", להיות "ילדים טובים". המשכנו לבית הספר, שם למדנו שהציונים והישגים הם המדד העיקרי לערך שלנו. ובחיים הבוגרים, הפכנו את ההצלחה בקריירה ואת הנאמנות למקום העבודה לעדיפויות עליונות, לעיתים במחיר הנאמנות לעצמנו.
בלי ששמנו לב, כל אותן שכבות של "צריך" ו"חייב" יצרו ריחוק הולך וגובר מהחוכמה הטבעית של הגוף. הקול הפנימי שלנו, שתמיד ידע מה אנחנו באמת צריכים, הלך ונחלש מול הרעש החיצוני. פיתחנו הרגל להסתמך על המוח, על ההיגיון, על מה ש"אמור" להיות נכון עבורנו – במקום על מה שהגוף מנסה לומר לנו.
וכך, בהדרגה, איבדנו את האינטואיציה הגופנית שהייתה טבועה בנו מלידה. הפסקנו לשים לב לאותות העדינים של אי-נוחות, עייפות או מתח, והמשכנו ללחוץ על עצמנו "להתאים", "להצליח", "לעמוד בקצב". איבדנו את השפה של הגוף, ובכך – איבדנו קשר יקר ערך עם עצמנו.
אבל הגוף המופלא שלנו לא מוותר לנו. הוא ממשיך לשלוח אותות, אפילו כשאיננו מקשיבים. וכשאנו לומדים לזהות אותם מחדש, אנו פותחים פתח לחיבור מחודש – אל עצמנו, אל הצרכים האמיתיים שלנו, אל הכיוון הנכון עבורנו.
זוהי המהות של הקשבה לגוף – לחזור הביתה, אל המקום שבו אנחנו יודעים, ברמה העמוקה ביותר, מה נכון ומיטיב עבורנו. לא תמיד קל לסמוך על החוכמה הזו, במיוחד אחרי שנים של התעלמות ממנה. אבל ככל שנתרגל, נגלה מחדש את העוצמה של ההקשבה הפנימית.
כשאנו מחוברים לגוף, אנחנו למעשה מחוברים למצפן הפנימי שלנו, שתמיד יודע לאן פנינו מועדות. השאלה היא רק האם נבחר להקשיב ולהיענות למסרים שהוא שולח – גם אם הם מנוגדים לציפיות החיצוניות, או לאג'נדות שאימצנו כ"נכונות" עבורנו. לכאורה זה נראה כמו ויתור או "הקלה" על עצמנו – אבל למעשה, זו הדרך להיות נאמנים לעצמנו במובן העמוק ביותר.
למה להקשיב לגוף במצבי מתח
להקשיב לגוף במצבי מתח זה כמו לפתוח דלת שהייתה נעולה זמן רב. כשאנחנו במתח בזוגיות, הגוף שלנו נכנס למצב הגנה באופן אוטומטי – השרירים מתכווצים בלי שנשים לב, הנשימה נעשית שטחית, והלב דופק מהר יותר. המוח שלנו, שתפקידו להגן עלינו, מפרש את התחושות האלה כסכנה, וגורם לנו להגיב באחת משתי דרכים – או להילחם (להתווכח, להתקיף, להאשים) או לברוח (להתנתק, להיסגר, להתרחק).
כשאנחנו במצב כזה של הישרדות, קשה מאוד להיות בקשר אמיתי עם בן או בת הזוג. אבל כשאנחנו לומדים להקשיב לגוף , משהו חדש מתחיל להיפתח. דנית ושמעון הראו לי את הקסם הזה בסדנה. דנית לא הצליחה להגיד "אני אוהבת", ושמעון כאב את השתיקה שלה.
במקום לנסות לדחוף את דנית לומר מילים שהיא לא מרגישה מחוברת אליהן, הזמנתי אותה להקשיב לגוף שלה. יחד גילינו שבכל פעם שניסתה לומר "אני אוהבת", הגוף שלה הגיב בכיווץ עמוק בבית החזה. הכיווץ הזה היה כמו שומר סף נאמן – לא חומה שנועדה לחסום אהבה, אלא מגן שביקש להגן על הלב הרגיש שלה עד שתרגיש באמת בטוח.
בעדינות, בלי לחץ, עבדנו עם התחושות בגוף. דנית התחילה להקשיב לגוף, לכל נשימה, לכל כיווץ. לאט לאט, כשדנית הרגישה שהיא יכולה לבטוח בתחושות שלה, המילים התחילו לזרום מעצמן – הפעם לא מתוך לחץ או חובה, אלא ממקום אמיתי ופתוח.
הסיפור של דנית ושמעון מלמד משהו עמוק על הגוף והנפש – אם יש התנגדות בגוף, יש לה סיבה. במקום להילחם בה, אפשר להקשיב לה, להבין מה הגוף מנסה להגיד לנו. הפחד שלנו הוא לא מהאהבה עצמה, אלא מהפגיעות שאהבה דורשת מאיתנו. כשמבינים את זה, אפשר לבחור מחדש – לא מתוך פחד, אלא מתוך הקשבה והבנה עמוקה.
ההקשבה העמוקה הזו לגוף יכולה להוביל אותנו למסע מרתק של גילוי עצמי, אנחנו לומדים לא רק להכיר את עצמנו טוב יותר, אלא גם להבין את הפוטנציאל העמוק של להקשיב לגוף שיוצר ההתקשרות האמיתית. נראה איך הקשבה עצמית יכולה להפוך לדרך חיים שמעשירה את הקשר הזוגי שלנו.
איך להקשיב לגוף באופן יעיל
להקשיב לגוף זאת מיומנות עדינה שאנו יכולים לגלות מחדש. זה כמו ללמוד שוב שפת אם שכמעט שכחנו – השפה המקורית של הנפש שלנו. הנה דוגמה מהקליניקה שלי: אורית וגדי הגיעו לסדנה כשהם עצבניים בגלל איחור של כמה דקות. במקום לנסות לפתור את הוויכוח דרך שיחה, הזמנתי אותם להקשיב לגוף .
שאלתי את אורית מה היא מרגישה בגוף, היא שיתפה שיש לה לחץ בחזה והצוואר שלה נתפס. גדי שיתף שהוא מרגיש שריפה בקיבה. במקום להתווכח מי אשם באיחור, ביקשתי מכל אחד מהם להניח יד על האזור הכואב של בן הזוג – גדי הניח יד על החזה של אורית, ואורית על הבטן של גדי.
המגע הפשוט הזה, יחד עם ההנחיה להקשיב לגוף , יצר שינוי מיידי. בזמן שהם העבירו את תשומת הלב לתחושות בגוף במקום למחשבות, המוח נרגע ומשהו בגוף התרכך. ואז תוך דקות ספורות, הכעס התחיל להתמוסס, והזוג מצא את עצמו מחובר מחדש, רגוע יותר ופתוח להקשבה הדדית.
.
לפעמים הקושי בזוגיות מגיע ממקום עמוק יותר. רועי ונירית, הם מרגישים "חסומים" בקשר שלהם. הקשבה לגוף חשפה תמונה מעניינת – אצל רועי זיהינו מתח עמוק במרכז הגב, ואצל נירית ראינו שריון של ממש באזור בית החזה.
כשהם התחילו להקשיב לגוף, גילינו שהשריון של נירית נוצר עוד בילדות, כהגנה מפני פגיעות רגשית. רועי, לעומת זאת, פיתח דפוס של ריצוי שהתבטא במתח מתמיד בגב. הוא מרצה מדי.
בסדנה, לימדתי אותם איך לעזור אחד לשני דרך מגע מודע: נירית למדה כיצד לגעת ברועי כדי לשחרר את המתח בגב, ורועי למד איך לגעת באופן כזה שעזר לנירית להרפות את השריון שבנתה. שניהם גילו כיצד להקשיב לגוף בזמן שהם מקבלים את המגע המתאים במקום שהם זקוקים.
כשהגוף לוחש, הנפש מקשיבה - דרכים להקשיב לגוף
הסיפור של אורית וגדי מלמד אותנו שכשאנחנו מקשיבים באמת לגוף שלנו, אנחנו לא רק מרפאים כאב פיזי – אנחנו מגלים את הדרך חזרה לעצמנו, ודרך זה, את הדרך חזרה זה לזו.
מניסיוני בליווי מאות זוגות, גיליתי שלושה תרגילים עוצמתיים שיכולים לעזור לכם להתחיל להקשיב לגוף כבר היום:
- הקשבה לגוף בזמן קונפליקט או ביקורת – בפעם הבאה שאתם מרגישים שהטונים עולים או שמשהו פוגע בכם, קחו רגע להתחבר לתחושות בגוף לפני שאתם מגיבים. זה יעזור לכם להגיב ממקום מודע ושלם יותר, במקום מתוך אוטומט של הגנה או הדיפה. כמו שראינו אצל אורית וגדי, להקשיב לגוף יכול להפוך את הויכוח למפגש של הבנה.
- מגע לשחרור כאב – כשאתם מרגישים כאב פיזי או רגשי, בקשו מבן הזוג מגע עדין באזור הכואב. תקשיבו לחום היד שנכנס למקום הכואב, ויחד עם זאת דמיינו שבכל נשימה החמצן מגיע אל הכאב ומאוורר את התאים באזור. המשיכו עד שתרגישו הקלה. זוהי הקשבה לגוף שמשלבת מגע מרפא עם תשומת לב מודעת.
- חיבוק למילוי הלב – תנו לעצמכם חיבוק של 20 שניות לפחות, תוך כדי הפניית קשב לחום שנכנס מהחזה לתוך הלב. זהו תרגול עמוק של הקשבה לגוף שמחזק קרבה, אינטימיות וביטחון בקשר. זה בדיוק מה שעזר לדנית ושמעון למצוא את הדרך חזרה זה לזו.
הטיפים האלה הם רק טעימה קטנה מהכלים העמוקים שאני מלמד בסדנאות שלי. הם מראים איך הקשבה עצמית יכולה להפוך לדרך חיים שמעשירה את הקשר הזוגי ומעמיקה את האהבה שתמיד הייתה שם, רק מחכה שנגלה אותה מחדש.
אם אתם מרגישים את הכמיהה הזו, לגלות מחדש את השפה העתיקה והחכמה של הקשבה לגוף, אני מזמין אתכם למסע של גילוי בסדנה זוגית בת ארבע שעות במתחם קסם המגע. במרחב מוגן ואינטימי, תוכלו:
- לחוות את הכוח המרפא של מגע מודע, כפי שחוו אורית וגדי.
- לשחרר שריון רגשי ישן, כמו שעשו רועי ונירית.
- ללמוד את השפה העדינה של הגוף, שתלווה אתכם הרבה אחרי הסדנה
הסדנה משלבת תרגול מעשי עם זמן איכות זוגי במתחם הספא שלנו, כדי שתוכלו להטמיע את מה שלמדתם בסביבה רגועה ותומכת.
כי לפעמים, כל מה שצריך כדי להתחבר מחדש זה להקשיב – לעצמנו, להקשיב לגוף שלנו, ולאהבה שתמיד הייתה שם.
מרגישים שזה בדיוק מה שהזוגיות שלכם צריכה?
השאירו כאן פרטים ונחזור אליכם עם כל הסודות הקטנים שעושים הבדל גדול!
הקשבה עצמית כדרך חיים בשביל להתחבר לייעוד שלנו
כשאנחנו מדברים על הקשבה עצמית , אנחנו מדברים על הרבה יותר מסתם זיהוי תחושות בגוף. אנחנו מדברים על דרך חיים שמחברת אותנו לחכמה העמוקה שקיימת. זו חכמה שהייתה איתנו מהרגע שנולדנו, אבל במהלך החיים למדנו להתעלם ממנה.
יובל ומיכל הגיעו אלי לסדנה אחרי שנים של הקשבה לכל הקולות מבחוץ – להורים, לילדים לחברים, או לקריירה – אבל לא לעצמם. הם הרגישו "תקועים" בחייהם המשותפים, כאילו משהו מהותי חסר.
דרך תרגילי הקשבה עצמית , הם התחילו לגלות את הקול הפנימי שלהם. מיכל גילתה שהכאבים בגב התחתון שלה מספרים סיפור עמוק – סיפור על אישה שלקחה על עצמה יותר מדי אחריות, שהיא הפכה להיות "עמוד התווך" של הבית במחיר של התרחקות מעצמה. הגוף שלה אותת את מה שהיא זקוקה ולא אומרת במילים.
יובל, מצדו, הבין שהמתח המתמיד בכתפיים מספר על פחד חבוי – הפחד להיות פחות ממה שאחרים מצפים ממנו. כל כיווץ בשרירים היה כמו מגן שהוא יצר סביב הפגיעות שלו.
בסדנה, הם למדו לא רק להקשיב לגוף שלהם, אלא גם לסיפור שהגוף מספר. סיפור של כמיהה לחופש, לאותנטיות ואהבה ללא תנאים.
כשמיכל הצליחה לשחרר את הצורך להיות "חזקה תמיד", היא הייתה פנויה לשים לב לגלות שיובל יכול להיות שם בשבילה בדרכים שלא חלמה עליהן.
כשיובל הרשה לעצמו להיות פגיע, הוא גילה שמיכל אוהבת אותו לא בגלל מה שהוא עושה, אלא בגלל מי שהוא.
הסיפור שלנו מלמד אותנו שכשאנחנו מקשיבים באמת לגוף שלנו, אנחנו לא רק מרפאים כאב פיזי – אנחנו מגלים את הדרך חזרה לעצמנו, ודרך זה, הדרך חזרה זה לזו. הקשבה עצמית זו הדרך להתחבר מחדש לא רק לעצמנו, אלא גם לאהבה העמוקה והאותנטית שתמיד הייתה שם, מחכה שנגלה אותה מחדש.
הקשבה פנימית ככלי להתפתחות אישית
הקשבה פנימית היא כמו מצפן שמכוון אותנו בדרך החיים . הרבה פעמים אנחנו מרגישים אבודים, לא בטוחים בקשר הזוגי שלנו, אבל בתוך התעייה הזו, הגוף תמיד יודע. כמו שמצפן מצביע לצפון, כך הקשבה לגוף מצביעה על האמת העמוקה שלנו.
רותי ואלון הגיעו אליי כשהם מרגישים "תקועים". בתוך מה שנראה מבחוץ כחיים מושלמים – קריירות מצליחות, בית יפה, חיים מסודרים. אבל בפנים הם הרגישו ריקנות שהולכת ומתעצמת. "אנחנו חיים כמו רובוטים," אמרה רותי בפגישה הראשונה עם דמעות בעיניה, "אנחנו קמים, עובדים, חוזרים, ישנים. איפה אנחנו בכל זה?"
דרך תרגילי הקשבה פנימית , הם התחילו לגלות את השקט שמתחת לרעש של המחשבות שיש להם במוח. בכל פעם שהתיישבו להקשיב לגוף, עלו תובנות חדשות ועמוקות. אלון גילה שהכאב הכרוני בצוואר שלו מספר סיפור על עומס – לא רק של משימות, אלה שם של ציפיות שהוא סוחב על כתפיו. רותי הבינה שהעייפות התמידית שלה היא קריאת השקמה של הנשמה – היא עייפה מלשחק את התפקיד של "האישה המושלמת" שמנסה לרצות את כולם.
דרך תרגול מגע אוהב עם הקשבה פנימית משהו עמוק השתנה. הם התחילו לשתף בחלומות ובפחדים הכמוסים ביותר שלהם. במקום לתכנן את מינהלות החיים, הם התחילו לחיות אותם.
"זה כאילו התעוררנו," אמר אלון בסוף, בעיניים נוצצות מהתרגשות "לא רק לעצמנו, אלא גם אחת לשנייה, כאילו נפגשנו מחדש".
אם גם אתם מרגישים את הקריאה הפנימית הזו להתעורר לחיים חדשים בזוגיות שלכם, אני מזמין אתכם לגלות את הכוח המרפא של הקשבה פנימית וחיבור עמוק במתחם קסם המגע. בסדנה של 4 שעות, במרחב אינטימי ותומך, תגלו את הדרך חזרה אל עצמכם ואחד אל השנייה.
מרגישים שזה בדיוק מה שהזוגיות שלכם צריכה?
השאירו כאן פרטים ונחזור אליכם עם כל הסודות הקטנים שעושים הבדל גדול!
מיינדפולנס זוגי: כוחה של הקשבה לגוף לזוגיות אוהבת
אז אחרי שדיברנו על הקשבה לגוף, אולי חלק מכם שואלים את עצמכם – האם זה בעצם כמו מיינדפולנס? הרי גם שם מדברים על קשב לתחושות פיזיות.
ובכן, יש בהחלט דמיון. שתי הגישות מכירות בחוכמה הטמונה בגוף. אבל יש גם כמה הבדלים חשובים:
- מיינדפולנס מתמקד בהווה, ואילו אנחנו חוקרים גם את הקשר בין תחושות הגוף לבין חוויות העבר והדפוסים הרגשיים שלנו.
- אנחנו שמים דגש מיוחד על הקשר הזוגי – איך הקשבה לגוף יכולה לעזור לנו להבין, לתמוך ולהתחבר עמוקות יותר לבן או בת הזוג.
- אנחנו משתמשים במגע ככלי מרכזי. דרך מגע קשוב ואמפתי, אנו לומדים להכיל ולרפא זה את זו.
אז אפשר לחשוב על הגישה שלנו כעל סוג של "מיינדפולנס זוגי" – שמותאם באופן ספציפי לאתגרים ולהזדמנויות של מערכות יחסים.
בין אם אתם מתרגלים מיינדפולנס ובין אם לא, הקשבה לגוף מזמינה אתכם למסע חדש ומרגש. מסע אל עבר הבנה עמוקה יותר של עצמכם, של הצרכים הרגשיים שלכם, ושל הפוטנציאל לחיבור אמיתי עם האדם שאתם הכי אוהבים.
סוף דבר
נ.ב. – אם הגעתם עד לשורה הזו ועדיין לא כתבתם תגובה, כנראה התרגשתם יתר על המידה מהטיפים לאינטימיות ורציתם למהר לממש אותם.
לא נורא, אנחנו מבינים! עם זאת, לאחר שתסיימו, נשמח אם תחזרו ותשתפו בתובנות שלכם בתגובות 😊
שעות פעילות
יום א עד ו': 09:00 – 16:00 שבת סגור
הקמת אתר ותוכן נחמה ויורם מדן © עיצוב שי צאודרר ז"ל
♥ מקודם ע"י וובקלאב קידום אתרים
♥ ספא בצפון
♥ מדיניות פרטיות
♥ הצהרת נגישות
♥ מפת האתר
♥ צור קשר
יורם מדן
מומחה לנושאים שקשורים לזוגיות כבר 20 שנה, עוזר לזוגות לגעת זה בזו, בשילוב המגע בגוף, ברגש ובתודעה. מנחה סדנאות אינטימיות ומיניות בזוגיות, בקסם המגע וגם בעזרת מגע לעומק ההוויה.