הקשבה לגוף

ההקשבה לגוף ככלי רב עוצמה להתחדשות זוגית

לאחרונה נפגשתי עם בני זוג שחיים יחד כבר 15 שנה מתוכם 14 נשואים.

דרכם נפגשתי בעוצמה רבה עם דילמות שאני פוגשת הרבה, ואני מקווה דרך הסיפור שלהם להסביר את היתרונות של עבודת ההקשבה לגוף ככלי רב עוצמה. (כמובן שהפרטים שלהם שונו כך שלא יהיו ניתנים לזיהוי)

האישה העידה על עצמם שטוב להם יחד, אבל מערכת היחסים נכנסה לשגרה, עבודה, גידול ילדים קטנים, והיא רוצה להוסיף לחייהם חוויה , ריגוש, יותר מקום להתייחסות לעצמם כזוג.מול היוזמה של האישה,

הבעל הגיב שחשוב לו לשמור על הקיים, כי הוא יציב וטוב ומקנה ביטחון, והביע חשש מערעור המצב הקיים. שמרתי בזיכרוני את הצורך באיזון בין שינוי לבין יציבות. 

יציבות מעניקה לנו ביטחון המפנה אנרגיה להשקיע בכל תחומי החיים, לעומת הצורך בשינוי, בחידוש, בריגוש (ד"ר קלייר רבין - טובים השניים)

בגלל החשש בחרתי להתחיל בתהליך סולידי שנועד לאפשר להם לחוות כיצד דרך הקשבה לגוף, הם יכולים ליצור לעצמם מגע מרגש מקרב עם אותו בן זוג שהם מכירים כבר 15 שנה.

הדרך בה הראש שלנו (השכל שלנו), פועל היא זאת שיוצרת שיגרה,

כשהראש פוגש התנהגות שנראית מוכרת אצל בן הזוג,
האוטומט הוא לנחש את ההמשך מתוך ניסיון העבר,
ואז מתוך "הידיעה" אנו מכינים תגובה שגם היא לרוב מוכרת וחוזרת על עצמה,
או פשוט בורחים עם מחשבותינו למקום אחר ולזמן אחר,
לא נמצאים כאן ועכשיו בהתרחשות עצמה,
לא שמים לב לניואנסים הקטנים,
כתוצאה מכך החוויה שלנו היא שיגרה וחוסר ריגוש.

המנגנון הזה (ראש מול ראש) גם יוצר את רוב המריבות שלנו ואת התחושה שבן הזוג אינו מבין אותנו.

ראש מול ראש = מריבות, שגרה, וחוסר הבנה.

לעומת זאת אם באותה סיטואציה אנחנו מעבירים את מלוא תשומת הלב לתחושות הגוף,
להנאה של כף היד שנוגעת, לתחושה של המגע של בן הזוג על עורנו, לנשימה שלנו , וללב שלנו, נוצרת חוויה חושנית בכל פעם מחדש.

שני בני הזוג שיתפו בתום התהליך שחוו חום, קרבה והתרגשות.

עם זאת הבעל התקשה להראות לאשתו, את הפגיעות וההתרגשות שחש, והתקשה להביט בעיניה,

לדבריו: "הילד הקטן שמע מאימא מה היא לא אוהבת אצלו, שמע מה אבא לא אוהב , ומהמנהלת... והחליט שיראה רק 10% של עצמו לסביבה, כי החברה לא מקבלת את מי שאני באמת"

כתוצאה מכך גם אשתו דברה על היותה סגורה מאד, ופתאום קלטה כמה היא בשליטה, למרות שחשבה עצמה פתוחה יותר מבעלה.

השליטה- האני החברתי המזויף- מול האני האמיתי

כילדים אנחנו פתוחים אוהבים ומחפשים קרבה, ויחד עם זאת פגיעים מאוד וחסרי הגנה.
הורינו אינם ערים לרוב לרגישות הזאת, ותגובותיהם למעשינו גורמות לנו לעיתים, לחוש בושה או אשמה על מי שאנחנו, ואנו לומדים לסגור את הלב על מנת להגן עליו.

בהדרגה אנחנו לומדים שחלקים רבים מעצמנו אינם רצויים, ואנו לומדים להראות לסביבה חלקים מסוימים הזוכים לעידוד ולהסתיר תכונות אחרות שנתקלו בביקורת או דחייה.

כך נוצרת מעין "מסיכה" האני החברתי המזויף, האני הזה שלמדנו במהלך החיים שהוא מקובל ע"י סביבתנו, המסתיר מתחתיו את האני האמיתי האוטנטי הרגיש והפגיע.

כדי שהאני האמיתי לא ידלוף החוצה אנחנו יוצרים שליטה, שולטים על התנהגותנו ודברינו כדי לא להסגיר את האני האמיתי שמתחת למסיכה.

למעשה נוצרת ישות ביקורתית בתוך ראשינו, שתפקידה להשגיח שלא נעשה שום דבר שעלול לגרום לנו להסגיר את האני האמיתי, וכתוצאה מכך להיפגע כפי שנפגענו בילדותינו.

עם זאת נשמר אצלנו געגוע לפתיחות והאהבה והצורך בקרבה שחווינו כילדים ואנו מצפים ליצור אותם מחדש עם בני הזוג שלנו, זוהי למעשה הציפייה לאינטימיות רגשית - למרחב בטוח בו נוכל להראות את כל החלקים שלנו, ולזכות באמפטיה ובקבלה.

אלא שאנו מביאים איתנו גם את הפחד להיפגע. מהמפגש עם הזוג עלה שלעיתים המסיכה של האני החברתי כבר כל כך חזקה שאנחנו מתקשים להסיר אותה גם מול בן הזוג, וכך הצורך בביטחון ויציבות עלול לגרום לקשר לאבד מחיוניותו.

לעיתים אנו מתקשים לדעת מה הוא חלק מהמסיכה ומה הוא חלק מהאני האמיתי, ולמעשה המסיכה משתלטת עלינו.

לתפישתנו רוב המחשבות שלנו קשורות לאותה ישות ביקורתית השומרת על המסיכה היטב במקומה, אילו הן אינפורמציות חיצוניות שהגיעו אלינו בתהליך החינוך ומהסביבה. לכן כשאנחנו ראש מול ראש אנו חווים שוני ביקורת ומחלוקת, ואילו בתחושות הגוף ובהקשבה להן אנו מתקרבים יותר לאני האמיתי שלנו.

לכן מגע כל כך מקרב בינינו, הוא פחות עובר דרך המסננת הביקורתית של הראש, המגע והתקשורת הלא מילולית  הם דרך קצרה יותר ליצור אינטימיות וקרבה.

כך דרך הקשבה לגוף , שני בני הזוג יכולים לסייע אחד לשני לפגוש ולהכיר את האני האמיתי.

יש בכך סיכון לפגוש את הפגיעות והרגישות, אך גם סיכוי לחוות אהבה וקרבה כי האיכויות הללו הן מי שאנחנו מתחת לכל המסכות והשריונים.

משקעי עבר וטראומות, והשפעות של החינוך והסביבה, נמצאים אף הם בגוף בצורה של שרירים מכווצים, מתח, חוסר שקט. אנו יכולים לסייע זה לזה, להכיר את החלקים המכווצים, לשחרר אותם, לחזק איזורים חלשים.

מספר כלים לזוגות:

• עיסוי האגן, הירכיים והבטן התחתונה, שם נמצאת תחושת הקרקוע והביטחון, יחד עם המיניות שלנו, וכל הזיכרון של הגוף הקשור למיניות, מגע ועיסוי מקשיב ולא מיני באזור זה, יכול לסייע לפרק מתח וכיווץ שהצטבר הקשור ליחס הסביבה למיניות שלנו, ולחזק את הביטחון.

• משחקי מגע- אפשרו לעצמכם מדי פעם זמנים למגע שאינו חלק ממשחק מקדים, התחלקו למקבל ונותן,(והתחלפו) בקשו זה מזה משוב על המגע, והרשו לעצמכם ללמד את בן הזוג מהו המגע שנעים לכם- המקבל יכול תוך כדי קבלת המגע להתאמן ולהקשיב מה גורם לתחושת התרחבות ורגיעה ומה מכווץ אותו, ולתקשר את תחושותיו לבן הזוג.

הכותבת: נחמה מדן - ייעוץ זוגי מטפלת זוגית, המשלבת בעבודתה כלים של הקשבה לגוף- נשימה מעגלית, טיפולי מגע, וטנטרה.